#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם מחויב לברך על הריח?	"כתב הטור כשם שאסור ליהנות באכילה ושתיה בלא ברכה כך אסור ליהנות בריח בלא ברכה, ואסמכוהו אקרא כל הנשמה תהלל קה, ומ""מ מותר לנסות להריח קודם הברכה (בן איש חי ואתחנן אות ב', כה""ח ס""ק ג') [אמנם, צריך לדעת שיהיה ריח חזק, ודבר זה שכיח בזמנינו דהדסים, תפוחים, ורדים ופרחים אחרים אין להם ריח (וזאת הברכה פי""ט ד""ה ריחות)]"	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אין מברכין ברכה אחרונה על ריח?	"1) רש""י (נדה נ""ב ע""א) פי' מפני שהנאה מועטת היא<br>2) הכל בו פי' מפני שנתעכל מיד (מג""א ס""ק א', והט""ז ס""ק א' מרכיב השתי פירושים יחדו) [והקשה החזו""א (או""ח סי' כ""ח ס""ק ד') הרי מהמן מבואר דיכול לברך בתכ""ד אפי' לאחר שנתעכל {ואפשר דלזה לא תקנו חז""ל}]"	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין שהחיינו על ברכות הריח?	"הלחם חמודות (ברכות פ""ו אות ק""כ) כתב דאין מברכין שהחיינו על ריח ע""פ רש""י מפני שהנאתה מועטת, והוסיף המג""א (ס""ק א') עוד טעם מפני שהם מצוי כל השנה, וע""ע בשע""ת (ס""ק ב') דהביא משבות יעקב דס""ל לברך שהחיינו על ריח, והמ''ב (סי' רכ''ה ס''ק ט''ז) אינו מכריע."	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה לא תקנו ברכה על 1) מראה טוב 2) קול נעים 3) רחיצה, סיכה, ותשה""מ?"	"1) תרצו תוס' (פסחים נ""ג ע""ב) והמרדכי מפני שאין הגוף נהנה בו [ומברכין במוצאי שבת מפני שאז נברא אש, וגם מברכין בכל יום על המאורות מפני שנתחדשים בכל יום], ועוד י""ל ע""פ המטה משה מפני שאין בו ממש 2) הדרכ""מ (ס""ק א') תירץ ע""פ תוס' והמרדכי דאין הגוף נהנה בו, והמטה משה תירץ מפני שאין בו ממש [והמ""ב (ס""ק ד') רק הביא המטה משה] 3) תי' המג""א (ס""ק א') מפני שאינם נכנסין לתוך הגוף כדמבואר בברכות (נ""ז ע""ב), משא""כ בריח הרוחניות שבו נכנסת לתוך הגוף ועל האברים מתפעלים מזה (ערוה""ש סעי' ג')"	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הריח ולא בירך?	"הפסיד ברכתו וכמ""ש באכילה (מ""ב ס""ק ג'), אבל פשוט שיכול לברך ויריח עוד (ערוה""ש סעי' ב')"	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בפניו ברכת אכילה וברכת ריח?	"מבואר בגמ' (ברכות מ""ג ע""ב) ובטור (סי' רי""ב) שיברך על האכילה תחילה (מ""ב ס""ק ד', שעה""צ ס""ק ד')"	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יכול לברך על בשמים מחוברים לקרקע?	"כן (ביה""ל ד""ה מריח), והוסיף החזו""א דדוקא כשעושה מעשה להוכיח שהוא מכוין להריח בהם או שנוטלם בידו, אבל כתב הקצות השלחן והאור לציון דזהו דוקא בגינה שחוץ לעיר שכל מטרתו הוא לתולשם ולמוכרם אבל גינה הסמוכה לבית נעשה לריח והנכנס שם צריך לברך (מ""ב דרשו)."	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על בושם שמריח כדי לקבוע אם מעוניין לקנותו?	"וזאת הברכה (בירור הלכה סי' מ""ד אות ב') הביא מח' הפוסקים בזה, ומכריע דאם הוא מסופק אם יש לו ריח טוב כלל יש להקל להריחו לדעת אם כדאי לקנותו דמשום ספק ברכות להקל מותר ליהנות בלא ברכה, אבל אם ודאי יש לו ריח טוב אלא שהוא מסופק אם הוא רוצה לקנותו אז יש מח' הפוסקים וכדאי לכוון ליהנות ולברך עליו ואח""כ להריחו לדעת אם רוצה לקנותו."	סימן רטז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	על מה מברכין 1) בורא עצי בשמים 2) בורא עשבי בשמים 3) בורא מיני בשמים 4) אשר נתן ריח טוב בפירות?	"1) על עץ או מין העץ [ואפי' אם גידל בעציץ שאינו נקוב (קצות השלחן, מ""ב דרשו)] 2) על עשבים 3) על מוס""ק 4) על פירות הראוין לאכילה"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל עצי בשמים?	"אפי' אם אינו עיקר הפרי (מג""א ס""ק ב'), ואפי' כשאינו עץ גמור אלא רכיך (מ""ב ס""ק ו') [ואפ""ה הוי עץ כיון שמתקיים משנה לשנה {ומכאן יש להוכיח דיש אחרונים (מובא בברכ""י) דס""ל דיברך בפה""א על פרי שגדל על עצו רך אע""פ שמתקיים משנה לשנה דנחשב ירק ולא עץ, ומבואר ממג""א (ס""ק י""ד) וממ""ב כאן דמקרי עץ כיון שמתקיים משנה לשנה, וכן מבואר מביה""ל (ד""ה עצי) דהקשה ממג""א זו על מג""א (ס""ק ט')}"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו מוס""ק?"	הטור הביא דיש אומרים דבא מזיעת חיה ויש אומרים דהוא דם שנתייבש מחיה ידועה	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מוס""ק מותר באכילה?"	"למ""ד דמוס""ק בא מדם שנתייבש, הרמ""ה ס""ל דאסור לאוכלה, והרבינו יונה ס""ל דהוא פירשא בעלמא ואינו אסור באכילה. המג""א הביא ראיה מחלב דאזלינן בתר מעיקרא ואסור לאכול מוס""ק, אבל המ""ב (ס""ק ז') הביא מהרבה אחרונים דמקילין, ובפרט כשיש ששים כנגדו בתבשיל [וכן מקיל שו""ת חת""ס (יו""ד סי' קי""ז, מובא בפתח""ת יו""ד סי' קכ""ג ס""ק י')]"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להריח דבר שאסור באכילה?	"לפי הראשונים דמוס""ק אסור באכילה יש ראיה מכאן דמותר, אבל מצדד הביה""ל (ד""ה המוס""ק) דמסתבר דזהו דוקא בדבר שעומד להריח ולפיכך לא חיישינן שמא יבא לאוכלה אבל בדבר שעומד לאכילה יש לחוש שמא יבא לאוכלה {וכן ראינו בסוכה (ל""ז ע""ב) דמותר להריח בשמים מחוברים בשבת דהם עומדים להריח, אבל אסור להריח פירות מחוברים דהם עומדים לאכילה ויש לחוש שמא יבא לתולשם}"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פרי צריך לברך אשר נתן ריח טוב בפירות?	"אפי' כשאינו ראוי אלא ע""י תערובות (מג""א ס""ק ד', מ""ב ס""ק ח')"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על 1) פרחי הפירות 2) קליפות של הפירות?	"1) בורא עצי בשמים (כה""ח ס""ק כ""ה - כ""ו) 2) רע""א הביא מפמ""ג שיברך עליהם בורא מיני בשמים [דומיא דהכרעת הפוסקים שיברך על אכילתם שהכל] (מ""ב דרשו), והערוה""ש (סעי' י""ד) כתב דיברך על קליפות אשר נתן ריח טוב וכו' {ונראה דהוא מיירי בקליפות הראוין לאכילה}"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לומר אשר נתן או הנותן?	"המחבר כתב ""הנותן"", אבל המ""ב (ס""ק ט') הביא הא""ר דמבואר מש""ס ופוסקים דצ""ל ""אשר נתן"", אכן הוזאת הברכה (פי""ט אות ב') הביא שמבואר בהרבה אחרונים וסידורים הנוסח ""הנותן"""	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לברך על פירות אם כוונתו 1) להריח בו 2) לאוכלו 3) להריח בו ולאוכלו?	"1) כן, ודוקא כשהוא נוטלו בידו דהרי הפרי עיקרה אינו עומד להריח (ביה""ל ד""ה כשנטלו) 2) לא [דהוי כדבר שלא נעשה להריח שאין מברכין עליו (מג""א ס""ק ה', מ""ב ס""ק י""א), ולפיכך אם הביאו לו שמן מבושם באמצע הסעודה לאכילה אין לברך עליו (ביה""ל ד""ה אע""פ)] 3) השו""ע פסק כהרא""ש דס""ל דצריך לברך, והגר""א מציין דרש""י ותוס' חולקים עליו, וביאר הדמשק אליעזר דרש""י ותוס' ס""ל דאינו מברך על הפירות אלא אם כוונתו רק להריח בו, והשיג עליו הביה""ל (ד""ה או) דיש כמה ראיות דאפי' רש""י ותוס' ס""ל דצריך לברך כשכוונתו להריח ולאוכלו, אלא פי' הביה""ל דכוונת הגר""א במה שחולקים רש""י ותוס' על הרא""ש הוא כשנוטלו רק לאוכלו ולבסוף רוצה ג""כ להריח בו על זה אמרינן דהרא""ש ס""ל דיברך על הריח [וע""ע בביה""ל (ד""ה ולא) דמצדד לומר דאפי' הרא""ש מודה דאינו מברך על הריח אם רק כוון אח""כ להריחו וכרש""י ותוס'] ורש""י ותוס' ס""ל דאינו מברך כיון שמתחילה נטלו רק לאוכלו אבל אם מתחילה נטלו לשניהם לכו""ע צריך לברך [ומ""מ באתרוג של מצוה דעיקרה למצוה אפי' אם נטלו מתחילה למצוה וגם להריח בו לא יברך על הריח דהכא בעצם העיקר הוא המצוה (ועי' לקמן סעי' י""ד), וה""ה בפת חמה דהריח אינו אלא בשעה שהוא חם בודאי לא מהני מה שנטלו מתחילה בכוונת שניהם {ונראה דה""ה בקפה, וכן מצדד שערי הברכה (פי""ט הע' נ""ו)}], וע""ע בחזו""א (או""ח סי' ל""ה ס""ק א' וס""ק ה') דס""ל דפרי המיועד לאכילה אין לברך עליו אפי' אם נוטלו רק להריח."	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם נטלו מתחילה להריח בו ואח""כ רוצה לאוכלו?"	"לכו""ע צריך לברך על הריח [אפי' להדמשק אליעזר בדעת רש""י ותוס'] דהרי נטלו מתחילה רק להריח בו (ביה""ל סד""ה או)"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רוצה לאכול ולהריח הפרי?	"העולת תמיד ס""ל שיברך על האכילה תחילה, והא""ר והמאמר מדרכי ס""ל דיברך על הריח תחילה ואח""כ על הפרי דהנאת ריח בא תחילה [והשעה""צ (ס""ק ז') הביא קצת משמעות לזה מבה""ג] (וכן פסק הערוה""ש סעי' ז'), והפמ""ג (מש""ז ס""ק ו') כתב שבתחילה יכוין רק לאכילה ולא לריח ולברך על האכילה ואח""כ יכוין להריחו (מ""ב ס""ק י') {אבל צריך להניחו וליטלו עוד פעם}"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מטלטל בשמים העשויים להריח אבל אינו מכוין להריחו?	"הכריע הערוה""ש (סעי' ו') ע""פ הסוגיא בפסחים (כ""ה ע""ב) דאם אפשר שלא לטלטלה ואפ""ה מטלטלה הוי אפשר ולא קמכוין ומקרי הנאה וצריך לברך, אבל אם א""א לו כגון שהוא צריך למקומו א""כ הוי לא אפשר ולא קמכוין ולא מקרי הנאה ולא יברך"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הוא מסופק מהו הברכת הריח?	יכול לברך בורא מיני בשמים דמהני בדיעבד על כל ריח ואפי' על ריח מפירות וכמו שהכל מהני על כל אוכל	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך שהכל על ריח?	"תוס' (ברכות מ""ג ע""א) הביאו שיטה דמהני שהכל על ריח (ב""י), אבל המגן גיבורים ס""ל דלא מהני (מ""ב ס""ק י""ג), ורע""א נמי הביא מח' בדבר זה, ולמעשה ספק ברכות להקל."	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הברכה אם מריח 1) אגוז מוסקאט""ה 2) קינמון 3) ציפורן 4) קפה 5) ענגליש""ע פלפלין?"	"1) אשר נתן ריח טוב בפירות 2) אשר נתן ריח טוב בפירות [דהוא ראוי לאכילה ע""י תערובות, ודלא כהחיי""א והדה""ח דמפקפקין בזה (שעה""צ ס""ק י""ב) {והא דמסיים השעה""צ דטוב יותר לברך בורא מיני בשמים היינו על הענגליש""ע פלפלין ולא על הקינמון, ודלא כאיזה ספרים דהבינו דהשעה""צ קאי על הקינמון, ובס""ד כוונתי לספר מאיר עוז (עמ' 55)}], ואע""פ דאמרינן לעיל (סי' ר""ב סעי' י""ז) דעל אכילתו מברך שהכל מפני שהוא תבלין מ""מ לגבי ברכת הריח עדיין צריך לברך הנותן ריח טוב בפירות (מאיר עוז שם) {ולענ""ד צ""ע דבזה""ז שאין אוכלים קינמון אפי' ע""י תערובות אלא אדרבה הוא תבלין במאכלים אחרים וא""כ הוי כציפורן דהוי ספק אשר נתן ריח טוב או עצי בשמים וא""כ ראוי לברך מיני בשמים מספק, וצ""ע} 3) המחבר ס""ל שיברך אשר נתן ריח וכו' (וכ""כ הערוה""ש סעי' ח'), אבל הרבה אחרונים מפקפקין בו וס""ל דברכתו בורא עצי בשמים, ולפיכך מספק יש לברך בורא מיני בשמים (מ""ב ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק י""ב) [ומכאן הוכיח הקצות השלחן (סי' ס""ב בדה""ש ס""ק ט') דאינו יוצא בבורא עצי בשמים על פירות האילן, אכן מבואר לקמן בהדיא (סעי' ה') דיוצא, וצריך לדחות דכאן מספק עדיף לברך בורא מיני בשמים ולא בורא עצי בשמים וכדאשכחן נמי לפעמים לגבי שהכל דמברכין שהכל על דבר שהוא ספק בפה""א ספק במ""מ וכדומה, וכן פסק הקיצור שו""ע (סי' נ""ח סעי' ז') ואור לציון (ח""ב פמ""ו סעי' נ""ג) דאם בירך בורא עצי בשמים על פרי דיוצא] {ולכאורה פשוט דאם כבר בירך אשר נתן ריח טוב ובורא עצי בשמים על דברים אחרים א""צ לברך כלום על ציפורן} 4) כשהוא חמה וריחה נודף יברך אשר נתן ריח וכו' (מ""ב ס""ק ט""ז) [אבל וזאת הברכה (פי""ט אות ב') הביא שלא לברך על קפה נמס] 5) החיי""א ס""ל שיברך בורא מיני בשמים, ואע""פ שהשעה""צ (ס""ק י""ב) ס""ל דיכול לברך אשר נתן וכו' אפ""ה מודה דלכתחילה יברך בורא מיני בשמים"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בפרי שנתייבש ואינו ראוי לאכילה?	"שערי הברכה (פי""ט הע' נ""ג) הביא בשם ספר שומר אמת שאינו יכול לברך עליו הנותן ריח טוב בפירות ומסתפק אם לברך בורא עצי בשמים או בורא מיני בשמים {ומסתבר שיברך בורא עצי בשמים} {ונראה להביא ראיה מביה""ל (בסוף הסימן ד""ה המריח) דהביא סברא שלא לברך הנותן ריח טוב בפירות על אתרוג של מצוה משום שהוקצה למצותו ואינו מותר באכילה, ומשמע דלא אכפת לן מה שהיה ראוי לאכילה קודם לכן, ורק דחה סברא זו משום בעיקרה פרי הוא}"	סימן רטז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכת הריח על 1) ורד 2) מי ורד?	"1) הטור הביא מגאון שיברך אשר נתן ריח טוב וכו' (וכ""כ הרשב""א בשם הראב""ד), אבל הרמב""ם והרא""ש ס""ל דיברך בורא עצי בשמים דאין עיקרה לאכילה [דא""א לברך עליו בורא עשבי בשמים דהרי לאו עשב הוא, וגם אינו ראוי לברך עליו בורא מיני בשמים כמו שמברכין על אכילתו בורא פרי האדמה, דהתם מצי למיחת חד דרגא משא""כ הכא א""א אלא להוריד כעין ב' דרגות ולפיכך מניחין לברך עליו בורא עצי בשמים (מג""א ס""ק ו', מחה""ש)], ומיהו אם גודל בקרקע מברכין בורא עשבי בשמים (ב""י), ואם מוציא עליו מעצו ומתקיים עצו משנה לשנה מברכין בורא עצי בשמים (גר""א ס""ק ח') (מ""ב ס""ק י""ז) [ומש""כ הב""י דיברך על ורד בורא עשבי בשמים היינו בזמנם שהיה גזעם מחליף אבל בזמנינו צריך לברך בורא עצי בשמים (אור לציון ח""ב פמ""ו אות נ""ד, מ""ב דרשו)] 2) בין במי לחלוחית היוצא מהורד בין במי משרה ובישול מהורד מברכין בורא עצי בשמים [ואפי' למ""ד דמברך שהכל על מי שרייה, הכא מודה דמי ורד מריחין כמו הורד עצמו (מג""א ס""ק ז')] (מ""ב ס""ק י""ט), דהוי כמו משחא כבישא (שעה""צ ס""ק ט""ז), שנקלט במים כל הריח [ולפי הב""ח דוקא ע""י בישול ולא ע""י שרייה, ואפשר דע""י שרייה מרובה מודה הב""ח (שעה""צ ס""ק י""ז)], אכן כתב השעה""צ (ס""ק כ""ה) דלפי הרא""ה צריך לברך בורא שמן ערב לפי שאין בו בשמים בעין ואין המשקה היוצא מהן כמותן, ומסיים וצ""ע."	סימן רטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בעוד הנדי?	"הוא עץ בושם שבא מארץ הודו (מ""ב ס""ק י""ח) ונקרא קנמון, וברכתו בורא עצי בשמים [ודלא כהרא""ש המובא בטור דס""ל שיברך אשר נתן ריח טוב וכו']"	סימן רטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין 1) בלבונה 2) במצטיכי?	"1) הראב""ד ס""ל שיברך בורא מיני בשמים עליו, אבל קיי""ל כהרמב""ם דס""ל דיברך בורא עצי בשמים [בין על הקטף היוצא מהשורש בין על השורש עצמו (שעה""צ ס""ק י""ח)] 2) ה""נ פליגי הראב""ד והרמב""ם וקיי""ל כהרמב""ם שיברך בורא עצי בשמים [והוא שרף שעושין ממנו זפת [כעין זפת (נתיב חיים)] (רש""י ביצה ל""ג ע""ב, מג""א ס""ק ח')]"	סימן רטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בסתם פלפלין וזנגביל?	"כתב החיי""א (כלל ס""א סעי' ה') דכיון שיש מח' אם צריך לברך עליהם אין להריח בהם (מ""ב לקמן סי' רצ""ז ס""ק א')"	סימן רטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם הגדר לברך עצי או עשבי תלוי בגדר לברך בפה""ע או בפה""א?"	"הביה""ל (ד""ה עצי) הביא מח' ראשונים בדבר זה, הרא""ה [וכן משמע קצת מרש""י] ס""ל דאם יש לו עץ קשה יברך בורא עצי בשמים אפי' אם אינו מתקיים משנה לשנה, אבל הערוך והרי""ף [ועוד ראשונים] ס""ל דאפי' אם הוא קשה צריך להתקיים משנה לשנה כדי שיברך עליו בורא עצי בשמים {ובאמת קשה לאו דוקא, וה""ה בעצו רך יכול לברך עצי בשמים אם מתקיים משנה לשנה (מ""ב ס""ק ו')}, והגמ' (ברכות מ""ג ע""ב) הביא ראיה מפשתן לחלפי דימא אע""פ שפשתן אינו מתקיים משנה לשנה (כמ""ש בתוס' שבת כ""ח ע""ב) דראינו מפשתן דנקרא עץ אע""פ דאינו קשה, [ואינו ברור דעת המג""א דיש קצת סתירה בדבריו (ס""ק ט' וס""ק י""ד), ואפשר דס""ל דיכול לברך עצי בשמים אם מתקיים משנה לשנה או עצו קשה (ר""י באק)], והכריע הביה""ל דיברך בורא מיני בשמים אלא אם יש בו סימני אילן"	סימן רטז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שמן אפרסמון?	"הוא צרי שהוא השרף הנוטף מעצי הקטף (balsam), ומברכין עליו בורא שמן ערב, ויש בזה ג' פשטים:<br>1) הרבינו יונה פי' לפי שנמצא בא""י והוא חשוב קבעו לו ברכה בפנ""ע (ב""י, מג""א ס""ק י', מ""ב ס""ק כ""ג)<br>2) הבה""ג (מצויין בשעה""צ ס""ק כ""א) ס""ל דיברך בורא שמן ערב על כל דבר שיוצא מעצמו ולא ע""י כתישה וסחיטה<br>3) הרא""ה (מובא בשעה""צ ס""ק כ""ה) ס""ל דיברך בורא שמן ערב על שמן שאין בו בשמים בעין "	סימן רטז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך עליו בורא עצי בשמים?	"כתב הב""ח דיוצא דומיא דמי ורד דמברכין עליו בורא עצי בשמים, אבל הביא דיש חולקים על זה (וכ""כ הפמ""ג א""א ס""ק י')"	סימן רטז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם כתש או טחן זיתים לעשות שמן זית שריחו נודף, על מה מברכין עליו?	"מברכין בורא עצי בשמים, מפני שזיתים גדילים על העץ [וה""ה בשאר פירות האילן (מ""ב ס""ק כ""ה)] (מג""א ס""ק י""א) [והא דלא מברכין אשר נתן ריח טוב וכו' תי' הלבוש (מובא בפמ""ג א""א ס""ק י""א) מפני שלא נולד עמו רק ע""י כתישה וטחינה אין שייך לברך אשר נתן וכו' שלא ניתן בו הריח מתחילתו אלא מברכין בורא עצי בשמים על שהוטבע בו כח הבושם בפנימיותו (מ""ב ס""ק כ""ה) {ומכאן משמע דיוצא בבורא עצי בשמים על פירות, ועי' מש""כ לעיל בסעי' ב'}]"	סימן רטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נעשה שמן מפירות האדמה?	"כתב המ""ב (ס""ק כ""ה) שמברכין עליו בורא מיני בשמים {ויש לפרש דעל הפרי האדמה מצי לברך אשר נתן וכו' אבל בכי האי גוונא לא שייך ברכה זו וכמ""ש הלבוש למעלה, והכא גם לא שייך לברך בורא עשבי בשמים דהרי הפרי אינו עשב וממילא בע""כ צריך לברך בורא מיני בשמים}"	סימן רטז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על שמן [או שאר משקין] שבשמו בבשמים אחרים 1) והם בעין 2) והם אינם בעין?	"1) אם הם מיני עצים יברך בורא עצי בשמים, ואם הם מיני עשבים יברך בורא עשבי בשמים, ואם שניהם בתוך המשקין יברך בורא מיני בשמים 2) הטור הביא דיש אומרים שיברך בורא שמן ערב [דס""ל דיברך ברכה זו על כל דבר שאין בו בשמים בעין (גר""א) א""נ מקורו מרא""ה דס""ל דיברך ברכה זו אם המשקה היוצא מהן אינן כמותן, ולפי""ז על שמן זית ניחא למה מברכין בורא עצי בשמים, אבל לפי""ז על מי ורד לא יברך בורא עצי בשמים, וצ""ע (שעה""צ ס""ק כ""ה)], אבל הרמב""ם ס""ל דאין לברך כלל דהוי ריח שאין לו עיקר [אמנם, העיקר הוא כמו שפי' הב""ח דהרמב""ם מודה דכאן צריך לברך דדוקא בכלים מוגמרים ס""ל דאינו מברך (מג""א ס""ק י""ג), והטור מביא עוד שיטה בהרא""ה (שעה""צ ס""ק כ""ה)], ותוס' (ברכות מ""ג ע""א) והרשב""א ס""ל דיברך בורא עצי בשמים [במיני עצים], והראב""ד ס""ל דיברך בורא מיני בשמים, וכיון שהוא מח' גדולה כתב השו""ע דנכון ליזהר מלהריח בו [אבל יכול לברך על בשמים אחרים בורא עצי בשמים או בורא מיני בשמים (מ""ב ס""ק ל""ב)], ואם אין לו דבר אחר לברך עליו כתבו האחרונים שיברך בורא מיני בשמים [דהרי לכו""ע יוצא בזה (שעה""צ ס""ק כ""ח)] (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן רטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין במים המריחין ביוה""כ?"	"צריכים לברך עליו אם יש בו ריח טוב אבל צריכים ליזהר שלא להוליד ריח לתוך הבגדים (מ""ב ס""ק ל""ב)"	סימן רטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מהו הברכה על טאב""ק?"	"הבאה""ט (ס""ק י""ג) הביא מהלכות קטנות דאין לברך כלל, וכ""כ הערוה""ש (סעי' ד') דבעצם הוא ריח חזק ורע (עי' מ""ב דרשו)"	סימן רטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מברכין על ריח סינטטי?	"ריש""א ס""ל כן דהוא ג""כ מבריאת הקב""ה, אבל פקפק בזה רשז""א (שש""כ פס""א הע' ל""ב) שיכולים לייצר אותם מדברים רעים ג""כ (וזאת הברכה פי""ט)"	סימן רטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על נענע?	"מברכין בורא עשבי בשמים {ונראה דאין זה דומה לשאר תבלינים כציפורן וכו' דהתם אוכלים התבלינים ועל כן יש להסתפק על ברכתו ונוהגין לברך מיני בשמים אבל בנענע אינו אוכל העלים עצמם אלא נוטלים הטעם מהעלים ועל כן פשוט דאין מברכים אשר נתן ריח טוב בפירות אלא מברכים עשבי בשמים [ויש מיני נענע דהוו עצי בשמים, עי' מאיר עוז]}, ולפי החזו""א אין מברכין עליהם כלל דהם מיועדים רק לאכילה (עי' שערי הברכות פי""ט הע' ק""ח)"	סימן רטז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על סימלק וחילפי דימא?	"בורא עצי בשמים [אע""ג דרכיך מ""מ מוציא עלין מעצו (מג""א ס""ק י""ד, מ""ב ס""ק ל""ג) ולכו""ע הוי עץ] "	סימן רטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו סימלק?	"1) רבינו יונה פי' רוסמארי""ן [ולפי הגר""א (ס""ק כ') הרבינו יונה מיירי בחילפי דימא]<br>2) רבינו ירוחם פי' יאסמי""ן, והוסיף רש""י (ברכות מ""ג ע""ב) דהוא עשב שיש לו ג' שורות של עלין זו למעלה מזו, ולכל שורה ג' עלין {וכן מצינו בכרכום בנדה כ' ע""א} [והשו""ע משמע דרש""י חולק על רבינו ירוחם, וצ""ע]"	סימן רטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו חילפי דימא?	"1) רש""י פי' שבולת נרד [דהוא כמין גבעולי פשתן]<br>2) לפי הגר""א לפי רבינו יונה הוא רוסמארי""ן"	סימן רטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להריח המים שהכהנים נוטלים בהם את ידיהם לדוכן?	"אסור להוליד ריח במים ביו""ט, אבל הא""ר מתיר ליתן שמן של ריח על גבי המים (מ""ב ס""ק ל""ה, שעה""צ ס""ק ל""א) דאינו מולד ריח בתוך המים אלא הוא מריח השמן המונח בתוך המים."	סימן רטז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על סיגלי?	"בורא עשבי בשמים [ופי' רש""י ויאול""ש (viola, violets), והוא הדודאים שבמקרא (מ""ב ס""ק ל""ו)]"	סימן רטז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על נרגיס?	"הגדל בגינה יברך בורא עצי בשמים [שעצו מתקיים משנה לשנה (ב""י בשם רשב""א, מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ל""ז)], והגדל בשדה יברך בורא עשבי בשמים"	סימן רטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נרגיס?	"1) רש""י פי' חבצלת השרון<br>2) רבינו יונה בשם י""א פי' לירי""ו [ויש בכל אחד ששה עלין לבנים]<br>[ובכל הני דברים כתב הערוה""ש (סעי' י') דאין אנו יודעים מינים אלו כלל]"	סימן רטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הברכה על המריח honey suckles?	"בורא עצי בשמים (וזאת הברכה פי""ט אות א')"	סימן רטז סעיף ט		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם יש בפניו תערובות של כמה מיני בשמים?	"הטור ס""ל דיכול לברך על כולו בורא מיני בשמים, ותמה עליו הב""י למה לא יברך על כל אחד ברכה הראוי לו [וביאר הערוה""ש (סעי' י""א) דהטור ס""ל דברכת הריח אינו דומה למאכלים דהריח בא מכולם כאחת וצריך לברך על הכל כאחת], וכן פסק בשו""ע כרב עמרם גאון (מובא בטור) דס""ל דצריך לברך על כל אחד בפנ""ע, ואם א""א לברך על כל אחד בפנ""ע יש לברך בורא מיני בשמים על התערובות (מ""ב ס""ק ל""ז) {ולא דמי לאכילה דאמרינן זיל בתר רוב (ביה""ל לקמן סי' רי""ז סעי' ח' ד""ה נתערב)}"	סימן רטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך בטעות על כל התערובות בורא מיני בשמים?	"דומה לאכילה דמבואר בסי' ר""ו דבודאי יצא על המין של בורא מיני בשמים, ולגבי השאר מינים אם בירך סתם לא פטר אותם ואם כוון בהדיא לפטור אותם לפי הרבינו יונה (ושו""ע) יוצא, והמ""ב (שם ס""ק י') הביא ראשונים שחולקים ומסיים דטוב יותר להיות נמלך ולאחר זמן יחזור ויברך עליהם."	סימן רטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם בירך בטעות בורא עצי בשמים או בורא עשבי בשמים?	"אינם פוטרים זולתו דעשבי אינו כולל של עץ, אלא כל אחד פוטר את מינו (לבוש, ב""ח, מג""א ס""ק ט""ז, מ""ב ס""ק ל""ט)"	סימן רטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדר קדימה בברכת בורא עצי בשמים ובורא עשבי בשמים?	"♦ עיין תרשים בסוף הספר על סי' רי""א ♦<br><img src=""paste-4c4a2c4ee6de2517276c18c41ff58e6b2bed33f3.jpg"">"	סימן רטז סעיף י		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם יש לפניו הדס ושמן להריח, על איזה יברך תחילה 1) כשברכותין שוות 2) כשאין ברכותיהן שוות?	"1) קיי""ל כבית הלל דס""ל שיברך על ההדס [ולפי גרסת הרי""ף מיירי בברכותיהן שוות], וביאר הבה""ג משום דההדס גוף העץ משא""כ השמן רק קלט ריח מההדס [ואפי' אם השמן בא ע""י כתישת הזיתים ג""כ מקרי אין הבושם בעין כמו ההדס דגוף העץ קיים (שעה""צ ס""ק ל""ה)], ומ""מ כתב הרא""ה דכל זה מיירי כששניהם חביבין בשוה אבל אם השמן חביב לו טפי קדים וכמ""ש לעיל (סי' רי""א) בקדימה לברכות אוכלים בברכותיהן שוות (שעה""צ ס""ק ל""ו) {וצ""ל דאין כאן מעלה דמין שבעה דזה עדיף טפי מחביב, ועוד יש להדגיש דאע""פ שהביה""ל (ד""ה מברך) מסתפק אם המעלה דהדס עדיף ממעלה דחביב היינו דוקא כשאין ברכותיהן שוות אבל כשברכותיהן שוות פשוט ליה דחביב עדיף, וצ""ב קצת} 2) קיי""ל כבית הלל דיברך על ההדס [ולפי גרסת הרא""ש מיירי כשאין ברכותיהן שוות], וביאר המ""ב (ס""ק מ""ה) דהמעלה דהדס כברייתו וקיים גופו עדיף טפי מברכה המבוררת דבורא שמן ערב [דשמן אפרסמון אינו בעין כמו הדס (שעה""צ ס""ק ל""ט)] {וזהו חידוש דלא מצינו בברכות אוכלין דהתם אמרינן דמבוררת טפי כגון המוציא או מזוזות לעולם קדים לבפה""ע}, והביה""ל (ד""ה מברך) מסתפק אם השמן חביב לו טפי אם קדים לההדס, והניחו בצ""ע."	סימן רטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הביאו לו שמן אפרסמון ושמן המבושם בעצי בשמים?	"כתב השעה""צ (ס""ק מ') כיון דאין כאן מעלה דכברייתו וגופו קיים כהדס, יברך על השמן אפרסמון תחילה דברכתו מבוררת טפי"	סימן רטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הסדרי קדימה בברכת הריח?	"בורא שמן ערב (כן מדויק בפמ""ג פתיחה לברכות אות י'), אשר נתן ריח טוב, עצי, עשבי, מיני (חיי""א כלל ס""א סעי' ח', קיצור ש""ע סי' נ""ח סעי' ט') [והכה""ח (ס""ק ע""א) ס""ל דעצי קודמת לאשר נתן וכו', ויש סתירה בזה בפמ""ג שבפתיחה לברכות (אות י') כתב כהנ""ל אבל בא""א (ס""ק י""ט) כתב כהכה""ח]. וחביב מהני רק לגבי עצי ועשבי (מ""ב ס""ק מ'). ואם הוא מברך על הדס כברייתו זה קדים לכולם [והביה""ל (ד""ה מברך) מסתפק אם מהני חביב בזה]. "	סימן רטז סעיף יא		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מתי מברכין על המוגמר?	"לכתחילה משיעלה הקיטור קודם שיגיע אליו הריח [דבעינן עובר לעשייתן (מג""א ס""ק כ')], ובדיעבד יצא אם בירך קודם לכן ולא הפסיק (מ""ב ס""ק מ""ח) או בירך לאחר שהגיע הריח אליו כל זמן שעדיין מריחין בו (מ""ב ס""ק מ""ז)"	סימן רטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם עשה המוגמר לבטל הסרחון?	"אין מברכין עליו (מ""ב ס""ק מ""ו)"	סימן רטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשרפו המוגמר לגמרי?	"קיי""ל כרש""י ותוס' דאפ""ה צריך לברך עליו דהריח בא מגופן, ודלא כהרא""ה דס""ל דהוי כריח שאין לו עיקר (ביה""ל ד""ה מישעלה), וביאר הביה""ל לקמן (סי' רי""ז סעי' ג' ד""ה אלא) דוקא כשיש גחלת קיים עכ""פ, ולאפוקי צלוחיות סתומות דאין שום ריח בא מהם אלא שנקלט באויר בעלמא אין לברך."	סימן רטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם צריך לאחוז המוגמר בידו?	"לא, דדוקא באכילה דצריך לקיחה ואכילה צריך ליקחו בידו כדי שיהא סמוך להנאתן משא""כ בריח אינו צריך לקיחה בידו שהרי אינו אוכלה (ביה""ל ד""ה קודם) [ומ""מ נראה דאם אינו מריחו עד שמקרבו לאפו אז צריך ליקחו קודם הברכה, ועל זה אמרינן דצריך לאוחזו בימין (ר""י באק)]"	סימן רטז סעיף יב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הברכה על המוגמר?	"ברכתו כמו הדבר ששורף, ולא אמרינן שהשריפה הוי כאילו מכלה אותו (שו""ע, מ""ב ס""ק מ""ט)"	סימן רטז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד אומרים עשבי?	"כתב הפמ""ג (מש""ז ס""ק י""ב) עי""ן בחירי""ק והשי""ן דגושה בשו""א נע ובי""ת רפויה בין על עשבי [וכדאשכחן במשלי כ""ז כ""ה] בין על בשמים {והוא מחמת הסמיכות לתיבה הקודמת} (מ""ב ס""ק נ')"	סימן רטז סעיף יג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מריח אתרוג של מצוה אם נוטלו 1) למצוה 2) להריח בו 3) למצוה ולהריח בו?	"1) לכו""ע אינו מברך עליו וכמ""ש לעיל בסעי' ב' (מ""ב ס""ק נ""א) 2) המג""א (ס""ק כ""א) הביא ממהרש""ל דמברך עליו, אבל הביה""ל (ד""ה המריח) הביא מכמה אחרונים (א""ר, נהר שלום, מאמר מרדכי, ומטה יהודה) דס""ל דאין לברך עליו [לפי הדעה דאין לברך עליו כשכוונתו למצוה ולהריח] משום דהוקצה למצותו, ותמה עליו הביה""ל דמפורש בגמ' דאתרוג שעומד לאכילה אינו הוקצה למצותו אלא האכילה ולא הריח, והביא אחרונים דרוצים ליישב דמאחר שברכתו ראויה להיות אשר נתן ריח טוב וכו' דהרי פרי הוא וזה אי אפשר לברך דהרי הוקצה למצותו לגבי האכילה ממילא א""א לברך עליו, וגם בזה השיג הביה""ל דהרי הפרי בעצם ראוי לאכילה ולמה לא מצי לברך עליו אשר נתן ריח טוב וכו', ומסיק דהעיקר כמו המהרש""ל ומג""א דאם יכוין להריח בו בשאר ימות החג שיברך עליו, ומ""מ מסיים דכיון דהרבה אחרונים מחמירים בזה יש למנוע מלהריח באתרוג כל ימי החג [ומ""מ יכול לברך על פרי אחר ואח""כ יריח האתרוג, ומש""ה אינו מוקצה בשבת (מ""ב לקמן סי' תרנ""ח ס""ק ה', ע''ש)] 3) הטור הביא הראבי""ה דס""ל לברך, ורבינו שמחה ס""ל שלא לברך דלא לריח עביד [הראבי""ה ס""ל דהוי כמו פרי שנוטלו להריח בו ואוכלו, ורבינו שמחה ס""ל דהוא מיוחד רק למצוה (מ""ב ס""ק נ""א - נ""ב)], ולמעשה אם מריח בו הב""ח ס""ל כדעה ראשונה שיברך עליו, הגר""א (ס""ק ל""ד) ס""ל כדעה שניה שלא לברך עליו, והשו""ע והמג""א (ס""ק כ""ב) מסתפקין בדבר ולכתחילה לא יריח בו ובדיעבד אמרינן ספק ברכות להקל (מ""ב ס""ק נ""ג) [וה""נ יש עצה לברך על פרי אחר (פמ""ג א""א ס""ק כ""ב)]"	סימן רטז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם קלט ריח האתרוג על ידו או בגדו?	"אינו מברך עליו דהוי ריח שאין לו עיקר (שע""ת ס""ק כ', ביה""ל סד""ה המריח)"	סימן רטז סעיף יד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מריח פת חמה?	"ה""נ יש מח' ראשונים אם לברך אשר נתן ריח טוב בפת או שלא לברך כלל [והכל בו ס""ל לברך בורא מיני בשמים (דרכ""מ ס""ק ד')], וביאר הגר""א (ס""ק ל""ה) דפליגי במח' הנ""ל באתרוג דהמ""ד שלא לברך ס""ל שאין עיקרו עומד להריח ולפי""ז אם נטלו דוקא להריח לכו""ע צריך לברך, אבל הב""י לקמן (סי' רצ""ז) ביאר האי שיטה באופן אחר דהוא ס""ל דאין זה ריח חשוב שיהא ראוי לברך עליו ולפי""ז אפי' אם נטלו כדי להריח בו לבד ג""כ לא יברך עליו, ולמעשה הוא ספק ולכתחילה לא יריח בפת ובדיעבד אם הריח בו אין לברך עליו (מ""ב ס""ק נ""ה - נ""ו, שעה""צ ס""ק מ""ז) [וכאן ליכא עצה לברך על פרי אחר דשמא ברכתו אשר נתן ריח טוב בפת (פמ""ג א""א ס""ק כ""ב)], והערוה""ש (סעי' י""ד) כתב דליכא ריח טוב בפת אלא עם עשוי בחמאה ובשמים וכמו שאין מברכין על תבשילין חמים דאין הכוונה בשביל הריח [ומשמע דס""ל כטעם הגר""א דהחסרון הוא דאינו בשביל הריח, ולפי""ז אם נוטלו להריח בו צריך לברך עליו] {וכל זה כשנכנס לחנות שמכוינים לריח אבל אם נכנס לביתו מותר לכתחילה להריח הפת כל זמן שאינו נוטלו בידו וכמ""ש בסי' רי""ז}"	סימן רטז סעיף יד		
